שבו עם גב זקוף בתנוחה שמייצרת כמה שפחות כאב ומתח פיזי בגופכם.
האזינו לצלילים שמופיעים וחולפים מרגע לרגע.
שימו לב להבדל בין המודעות הראשונית והאובייקטיבית לכל צליל כצליל 
לבין המחשבה שמספרת לכם מהו מקורו של הצליל על סמך זיכרון מהעבר.
 
הפנו את תשומת ליבכם למודעות הראשונית.
במצב זה, כל הצלילים שווים מבחינתכם.
אין צליל אהוב יותר או פחות מצליל אחר.
אין צליל חשוב יותר או פחות מצליל אחר.
כל צליל הוא צליל והוא מזכיר לכם את טבעו.
טבעו המשתנה, טבעו החולף, טבעו הריק.

אתם אינכם הצליל.
אתם המרחב או החלל שבו כל צליל מופיע וחולף.
שום דבר שבא והולך אינו אתם.
כל צליל עשוי מהכלום הזה שממנו הוא בא ושבתוכו הוא מופיע.

במצב זה, במקום שכל צליל יצביע לכם על המקור שלו,
כל צליל מצביע לכם על טבעו הארעי, על הריקות שבו.
אתם רק מקשיבים, לא מתערבים.